סיפורים ניסים ומעשיות, המשך...

(דף 2 מתוך 7)


יציאת מצרים ומעמד הר סיני


מעמד הר סיני, המחשה 1

יציאת מצרים ומעמד הר סיני, אחד מעמודי הטווח ומהיסודות החזקים ביותר של היהדות. אך ישנה רק בעיה אחת קטנה...

מדובר בסיפור מומצא שמעולם לא התרחש במציאות.

איך יודעים?

המשיכו לקרוא, כל התשובות בהמשך.


סיפורי ניסים ונפלאות

סיפור יציאת מצרים כולל בתוכו תיאורים רבים של מעשי ניסים ונפלאות, שאנחנו יודעים שכמותם מתרחשים רק בסיפורי אגדות ולא במציאות.


נס הסנה הבוער (שיח) שאינו נשרף.

נהר שבמגע מטה עץ הופך לפתע לדם.

מקלות שהופכים בן רגע לנחשים ולתנינים חיים.

10 מכות פלאיות שנוחתות בזו אחר זו על מצרים, בתזמון מושלם עם פעולותיו של משה ועם צרכיו המידיים של עם ישראל.

ים שנחצה ל - 2 כך שמיליוני אנשים יוכלו לעבור דרכו בבטחה לצד השני.

מן שיורד באופן פלאי מהשמיים ומספק מזון למיליוני אנשים.

עמוד אש ועשן שהולך באופן קבוע לפני העם אשר צועד במדבר.

התגלות של אל כל יכול (לא פחות ולא יותר) לפני עם שלם...

ועוד...


הפרטים הכי בסיסיים אינם ידועים

מדובר באירוע החשוב ביותר בתולדות העם היהודי, אך לא ידוע:


מה שמו של פרעה ששלט במצרים באותה תקופה, אותו פרעה שמסופר עליו בסיפור עשרת המכות, אותו פרעה שאלוהים הכביד את לבו...

(פרעה הוא כינוי שמשמעותו "המלך", זהו לא שם פרטי. היו פרעונים רבים בהיסטוריה של מצרים העתיקה, ולכל אחד מהם היה שם ידוע)

היכן קבור משה.

היכן נמצא הר סיני.

איפה לוחות הברית.

איפה ארון הקודש.

קצת מוזר לא?




מעמד הר סיני, המחשה 2


יותר מדי סתירות


ישנה הסכמה גורפת בקרב מומחים אשר חוקרים את התחום (כגון חוקרי מצרים העתיקה, ארכיאולוגים וחוקרי מקרא) כי סיפור יציאת מצרים לא התרחש מעולם במציאות, וכי מדובר בסיפור מומצא.

בתקופה המיוחסת ליציאת מצרים, הממלכה המצרית הייתה בשיא כוחה. אין שום עדות ולו הקטנה ביותר לירידה בכוחה, או לכך כי נחתו עליה מכות קשות כל כך כפי שמתואר בתורה.

מצרים הייתה אימפריה גדולה ושלטה בתקופה המדוברת על כל שטח מדינת ישראל. לומר שעם ישראל ברח ממצרים לארץ ישראל, זה בערך כמו לומר שהעם ברח ממצרים למצרים.

זה כמו לטעון שהיהודים בתקופת השואה ברחו מגרמניה הנאצית לפולין, שגם אותה הגרמנים כבשו וגם בה היו מחנות ריכוז והשמדה.

קו הפרדה

לטענת המאמינים יצאו ממצרים בין 2.5 ל 3.0 מיליון אנשים (600 אלף גברים עבריים מגיל 20 ומעלה, ובנוסף גם בני משפחותיהם, וערב רב שהצטרף אליהם). לפי דף זה חיו בתקופה זו במצרים בין 3 ל 5 מיליון בני אדם.

כלומר אם כמות כזו של אנשים הייתה עוזבת את מצרים, זה אומר שבמקרה הטוב מצרים הייתה מתרוקנת מחצי עד 2/3 מתושביה, ובמקרה הפחות טוב היא הייתה מתרוקנת לחלוטין מתושבים.

אם כמות כזו של אנשים הייתה בורחת ממצרים, ומיטב הצבא המצרי היה טובע בים (כפי שכתוב בתורה) אויביה של מצרים ללא ספק היו מנצלים זאת כדי לפלוש לממלכה המצרית ולכבוש אותה. אך אין שום עדות לאירוע כזה, או לכך שכמות גדולה כל כך של אנשים עזבה פתאום את מצרים.

קו הפרדה

המצרים היו מאוד קפדנים בתיעוד כתוב של ההיסטוריה שלהם, וכתבו כל דבר הכי קטן לפעמים ברמות פשוט מגוחכות. ולא רק דברים טובים, הם תיעדו גם תקופות קשות, הפסדים צורמים במלחמה, תקופות בצורת ואסונות נוספים שפקדו אותם.

לא נמצאה שום ראייה או עדות מצרית כתובה לאירוע דרמטי כל כך כמו עשר מכות קשות, בריחה של מאות אלפי עבדים, ומיליוני אנשים סה"כ משטח הממלכה, או טביעת הצבא המצרי בים סוף.

אפשר לתרץ שאולי האירוע היה כל כך משפיל עבורם שהם העדיפו לא לתעד אותו, אך לא קיים תיעוד של אירוע כזה גם אצל העמים שישבו מסביב למצרים שהיו שמחים מאוד אם דבר כזה היה קורה, וללא ספק היו מתעדים זאת.

קו הפרדה

אין שום עדות ושום שריד ארכיאולוגי שמאשש (כלומר מוכיח) מסע של יותר משני מליון אנשים במדבר. כמות כזו של אנשים שצועדת במדבר הייתה חייבת להשאיר עקבות ברורים מאוד - אוהלים, יתדות, עצמות של אלו שמתו בדרך, עצמות של בעלי החיים שצעדו איתם ומתו...

התירוץ הידוע של הרבנים בנושא הוא שאולי הכל כוסה בחול, אך התירוץ הזה לא מחזיק מים משום שהתגלו בסיני אתרים רבים מתקופות קדומות יותר לתקופה בה התרחשה כביכול יציאת מצרים.

קו הפרדה

חלק מאתרים המוזכרים בסיפור יציאת מצרים כלל לא היו קיימים באותה תקופה, ונבנו רק מאות שנים לאחר מכן!

קדש ברנע למשל, בה בני ישראל חנו במשך תקופה ארוכה לפי הסיפור, הוקמה בכלל במאה העשירית לפני הספירה שזה יותר מ 400 שנה לאחר יציאת מצרים לפי היהדות ולאחר תקופת חייו של משה!

ההסבר הסביר ביותר לכך הוא שמי שכתב את סיפור יציאת מצרים הכיר את קדש ברנע והחליטו לשלב את המקום בסיפור, אך הוא לא ידע כי בתקופה שבה התרחש כביכול הסיפור המקום עדיין לא היה קיים או מיושב...

קו הפרדה

איך בדיוק עם ישראל הצליח לשמוע את משה מדבר?

אפילו אם לוקחים בחשבון רק את היהודים (שנקראו אז "עבריים") שכללו לפי הסיפור כ 600 אלף גברים מעל גיל 20, ועוד נשים וילדים, מגיעים למספר שקרוב מאוד ל 2 מיליון איש.

כמות כזו של אנשים שעומדת למרגלות ההר ואפילו בצפיפות, תתפרש למרחק של כמה קילומטרים לפחות! איך ממרחק כזה הם הצליחו לשמוע את משה מדבר? ולמי ששכח בתקופה המדוברת עדיין לא היו רמקולים...




מעמד הר סיני, המחשה 3


אב לא ישקר לבנו

בשנה שעברה חגגנו את חג הפסח וסיפרנו את סיפור יציאת מצרים!

גם בשנה לפניה חגגנו את החג, וכך גם בשנים הקודמות. גם הסבים שלנו חגגו את חג הפסח, וגם הסבים שלהם וכך לאורך דורות.

אב לא ישקר לבנו!

לא ייתכן שבמשך כל כך הרבה דורות אבות שיקרו לילדיהם וסיפרו להם סיפור דמיוני מומצא שלא התרחש במציאות!

נעזוב את זה שהרבה אבות והורים כן משקרים לילדיהם...

הם מספרים להם למשל שחסידות מביאות תינוקות לעולם. או שאם הם ישימו את השן שנפלה להם מתחת לכרית, אז בלילה תגיע פיית השיניים, תיקח את השן ותשים במקומה קצת כסף.


הטענה האמיתית

הטענה אינה שהם שיקרו ביודעין, אלא, שהם באמת ובתמים האמינו לסיפור, ולכן העבירו אותו במסורת לילדיהם בדיוק כפי שעשו גם הוריהם שלהם.

כאשר אב מספר לבנו סיפור שאיננו נכון, אך הוא עצמו משוכנע שהוא כן, אז אין כאן שקר מכוון או הטעיה בזדון, אלא יש כאן טעות שנעשית בתמימות. האב טועה, ולכן מטעה גם את בנו ואת ילדיו.

זהו לא שקר, אלא הטעייה בתום לב.




מעמד הר סיני, המחשה 4


מיליוני אנשים מעידים!

מיליוני עדים מספרים שהם היו ביציאת מצרים ומעמד הר סיני!

מיליוני אנשים מעידים שהם נכחו באירוע וראו את ההתגלות של אלוהים, את מעשי הניסים והנפלאות ואת מסירת התורה למשה בהר!

לא ייתכן שכל כך הרבה עדים משקרים!!

אם עשרים עדים יגידו לשופט שהם ראו את פלוני אלמוני גונב אופניים, האם השופט יגיד להם שהם כולם משקרים?? ברור שלא!

אז למה לא מאמינים למיליונים שמספרים שהם חזו בהתגלות?

טיעון נחמד, אך למעשה אין לנו אפילו עדות אישית אחת לסיפור...

כל מה שיש לנו זה סיפור שכתוב בו שהיה מעמד הר סיני, וכי נכחו באירוע מיליוני אנשים. באותה מידה יכלו לכתוב כי נחתה במקום חללית עם חייזרים, ושהם יצאו ממנה עם דגלי ישראל והתחילו לרקוד הורה והבא נגילה.


עדות אישית אמיתית

עדות אישית אמיתית היא מצב בו אדם מעיד על עצמו:

אני ראיתי.

אני שמעתי.

אני חוויתי.

בתיאור יציאת מצרים ומעמד הר סיני אין לנו אפילו עדות אישית אחת של מישהו שנכח באירוע ומספר על החווייה בגוף ראשון (אני ראיתי, אני חוויתי...) כל מה שיש לנו זה תיאור ספרותי שאומר לנו שזה כביכול מה שקרה...

כלומר יש לנו סיפור אחד שכולם מדקלמים אותו כמו תוכים מתוך ספר.


עדות מאירוע אמיתי

כאשר מתרחש אירוע אמיתי בסדר גודל משמעותי, אנו מצפים לשמוע לאחר מכן עדויות רבות לגביו, עדויות שאינן זהות זו לזו ושיש שוני ביניהן.

אם למשל התקיים מופע רוק בפארק הירקון, נשמע לאחר מכן עדויות רבות לגבי האירוע, כל אחת מנקודת מבטו האישית של אדם כלשהו שהיה שם.

אחד יספר שהיה מופע מהמם, אחר יספר שהזמר זייף ולא נצמד לגרסה המוכרת של השיר, מישהי אחרת תספר שאנשים סביבה כל הזמן שרו ורקדו ושהיא בקושי הצליחה לשמוע את הלהקה, אחר יספר שהסתירו לו ושעוצמת הרמקולים הייתה מוגזמת, ומישהי אחרת תגיד שהיה לה ממש קר ושזה הפריע לה ליהנות.

בסיפור יציאת מצרים לעומת זאת אין לנו עדויות שונות של אנשים שנכחו באירוע ומספרים לנו באיזה צד של ההר הם עמדו, וכיצד הם הרגישו. למעשה אין לנו אפילו עדות אחת בודדת... כל מה שיש לנו זה סיפור בגוף שלישי.




מעמד הר סיני, המחשה 5


שרשרת המסירה

עם ישראל חוגג את חג הפסח במשך דורי דורות, ומספר בכל שנה את סיפור יציאת מצרים. אם הסיפור אינו אמיתי, מדוע התחלנו לחגוג את החג? האם עם שלם החליט לשקר לעצמו ולחגוג מאורע שלא באמת התרחש?

האם ייתכן שמישהו קם יום אחד וסיפר לעם סיפור מומצא שלא התרחש במציאות, והעם הסכים לקבל זאת והתחיל לחגוג חג שהוא לא הכיר קודם? ועוד העביר לילדיו את הסיפור הבדוי הזה?

כפי שבכל שנה אנו חוגגים את יום העצמאות לרגל מאורע אמיתי - הקמתה של מדינת ישראל, כך אנו חוגגים בכל שנה את חג הפסח לציון אירוע אמיתי שהתרחש, ואותו אנו מזכירים לעצמנו ולילדינו כל שנה!

1. לא רק שתרחיש שבו אדם כריזמטי בעל כוח רב והשפעה יכול לגרום לעם שלם לקבל סיפור מומצא שלא התרחש במציאות - הוא תרחיש אפשרי, התנ"ך בעצמו מספר לנו שזה בדיוק מה שקרה!

2. התנ"ך בעצמו מספר לנו לפחות פעמיים על תקופות שבהן עם ישראל שכח את סיפור יציאת מצרים ומעמד הר סיני, ואת הניסים הגדולים שאלוהים עשה לעם ישראל, ועבר לעבוד אלילים ועבודה זרה.

3. סיפור יציאת מצרים ומעמד הר סיני יכל להתפתח בהדרגה, באופן טבעי לגמרי בדיוק כפי שאלפי סיפורים אחרים נוצרו והתפתחו בעולם.

מיד נראה דוגמה לכל אחד משלושת התרחישים הנ"ל.


ויקם דור אשר לא ידע את יהוה


ספר שופטים, פרק ב'

ספר שופטים פרק ב' מספר לנו כי היה נתק בשרשרת המסירה!

"ויקם דור אחר אחריהם אשר לא ידעו את יהוה, וגם את המעשה אשר עשה לישראל... ויעשו בני ישראל את הרע בעיני יהוה ויעבדו את הבעלים... וילכו אחרי אלוהים אחרים... וישתחוו להם...... ויעבדו לבעל ולעשתרות"

כלומר התנ"ך בעצמו מודה כי לא היה רצף של מסירה מיציאת מצרים ומעמד הר סיני עד ימינו, וכי הייתה תקופה בה בני ישראל לא ידעו על מעשי הניסים של אלוהים, עבדו אלילים, ובטח ובטח שלא חגגו את חג הפסח...


ומה אומרים המפרשים?

רש"י מתעלם מהפסוק ולא מפרש אותו בכלל, כמה נוח.

מצודת דוד

מצודת דוד, אחד המפרשים הנחשבים ביותר אחרי רש"י מפרש כך:

לא ידעו - בידיעה מושכלת.

וגם את המעשה - לא ידעו גם את המעשה, כי נשכח מהם.

כלומר אפילו מצודת דוד טוען כי הם שכחו את מה שקרה!



לא ייתכן שדור אחד בלבד לאחר יציאת מצרים ומעמד הר סיני אנשים שכחו פתאום מהניסים שאלוהים עשה, זה לא הגיוני!

מי אמר שמדובר על דור שהגיע מיד לאחר מכן?

"ויקם דור אחר אחריהם"

זה יכול להיות גם דור עשירי אחריהם, או דור עשרים אחריהם. ובכל מקרה זה מה שהטקסט המקראי טוען שקרה -

אנשים שכחו את אלוהים ואת מעשיו!

אז על מה הויכוח?


קו הפרדה

מעבר לכך, האם מישהו מעלה על דעתו שבשעה שבני ישראל עבדו עבודה זרה וסגדו לאלילים כפי שמתואר בפרק, הם גם המשיכו במקביל לחגוג את חג הפסח ולספר לילדיהם את סיפור יציאת מצרים?



לפי חלק מהמפרשים גם בתקופה זו היה גרעין קטן של אנשים שהמשיכו לשמור את המסורת, הם חגגו את חג הפסח וסיפרו לילדיהם את סיפור יציאת מצרים וקבלת התורה בהר סיני!

איזה יופי שאפשר תמיד להמציא תירוצים שאין שום קשר בינם ובין מה שכתוב בטקסט המקראי... כתוב שחור, אבל המפרשים יגידו שהכוונה ללבן.

בטקסט המקראי אין שום איזכור לקבוצת אנשים שהמשיכה לשמור על המסורת ולספר את יציאת מצרים ומעמד הר סיני, או לחגוג את חג הפסח. התנ"ך אומר לנו שחור על גבי לבן כי עם ישראל שכח ממעשי הניסים שאלוהים עשה לעם ישראל, האם אתם טוענים שהתנ"ך משקר?

עם הטיעון הזה, שלפיו הייתה כביכול קבוצה קטנה שהמשיכה לשמור על רצף המסירה ולחגוג את חג הפסח אתם יורים לעצמכם ברגל!

שהרי כל הזמן אתם טוענים כי לא ייתכן שמישהו יספר לעם סיפור שהעם לא הכיר, והעם יקבל זאת כאמת... אבל לפי הטיעון הזה, זה בדיוק מה שקרה!

אתם טוענים שהייתה קבוצה קטנה של אנשים שהמשיכה לספר את הסיפור, ואיכשהו בהמשך הצליחה לשכנע את כל העם שהסיפור נכון!

כלומר לפי הטיעון הנ"ל כן ניתן לשכנע עם שלם להתחיל לחגוג חג לזכר אירוע שהעם לא זכר ולא הכיר, בעצמכם אתם מודים שהדבר אפשרי!


רפורמת יאשיהו

ספר מלכים ב' (פרקים כ"ב-כ"ג) מתאר רפורמה עקובה מדם שאותה ביצע המלך יאשיהו, שבמהלכה הוא הכריח את עם ישראל לקבל את ספר התורה, לקיים את המצוות הכתובות בו ולהתחיל לחגוג את חג הפסח.

גרסה נוספת של הסיפור מופיעה בספר דברי הימים ב', פרק ל"ד.

גיבורי הסיפור:


המלך יאשיהו.

שפן הסופר.

חלקיהו הכהן.

עם ישראל.

העלילה בקצרה

חלקיהו הכהן מספר לשפן הסופר כי מצא ספר תורה בבית המקדש.

שפן הסופר אץ רץ אל המלך יאשיהו ומבשר לו על כך.

יאשיהו נסער מאוד מהידיעה, קורע את בגדיו ומצווה על עם ישראל לקבל את הספר ולהתחיל לקיים את הכתוב בו. במקביל הוא מנתץ, שורף והורס את כל הבמות ואת בתי המזבחות שבהם עם ישראל עבד עבודה זרה וסגד לאלילים.


קו הפרדה

כלומר פעם נוספת התנ"ך מודה כי עם ישראל שכח מהתורה ועבר לעבוד אלילים ועבודה זרה. מיותר לציין שבתקופה המדוברת עם ישראל בוודאי שלא חגג את חג הפסח או סיפר לילדיו את סיפור יציאת מצרים...



הספר שנמצא הוא ספר דברים, ולא ספר התורה!

בסיפור כתוב שהספר שנמצא הוא ספר התורה, והחומש היחיד שבו מופיע המינוח "ספר התורה" הוא ספר דברים (שהוא אחד מתוך חמישה חומשי תורה) והוא מתייחס לחוקים שכתובים בו עצמו, כלומר לריכוז הפולחן וחג הפסח בבית המקדש בירושלים!

יאשיהו היה נסער כי הוא ראה שכתוב בספר שצריכים לחגוג את חג הפסח בבית המקדש בירושליים, ולא כל אחד בביתו הפרטי!

זה מה שהפתיע אותו.

כן כן... תירוץ ידוע ומוכר, הספר שנמצא הוא ספר דברים... אוקיי.

הבעיה שהתירוץ הזה לא מסתדר בשום צורה עם הטקסט המקראי...

למשל, הפרקים המתארים את רפורמת יאשיהו מספרים בפרטי פרטים על כל האלילים שעם ישראל עבד באותה תקופה:

"הִנְנִי מֵבִיא רָעָה אֶל-הַמָּקוֹם הַזֶּה וְעַל-יֹשְׁבָיו אֵת כָּל-דִּבְרֵי הַסֵּפֶר אֲשֶׁר קָרָא מֶלֶךְ יְהוּדָה. תַּחַת אֲשֶׁר עֲזָבוּנִי וַיְקַטְּרוּ לֵאלֹהִים אֲחֵרִים... וַיְצַו הַמֶּלֶךְ אֶת-חִלְקִיָּהוּ הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל וְאֶת-כֹּהֲנֵי הַמִּשְׁנֶה וְאֶת-שֹׁמְרֵי הַסַּף לְהוֹצִיא מֵהֵיכַל יְהוָה אֵת כָּל-הַכֵּלִים הָעֲשׂוּיִם לַבַּעַל וְלָאֲשֵׁרָה וּלְכֹל צְבָא הַשָּׁמָיִם וַיִּשְׂרְפֵם..."

"וְהִשְׁבִּית אֶת-הַכְּמָרִים אֲשֶׁר נָתְנוּ מַלְכֵי יְהוּדָה וַיְקַטֵּר בַּבָּמוֹת בְּעָרֵי יְהוּדָה... וְאֶת-הַמְקַטְּרִים לַבַּעַל לַשֶּׁמֶשׁ וְלַיָּרֵחַ וְלַמַּזָּלוֹת וּלְכֹל צְבָא הַשָּׁמָיִם... וַיִּתֹּץ אֶת-בָּתֵּי הַקְּדֵשִׁים אֲשֶׁר בְּבֵית יְהוָה אֲשֶׁר הַנָּשִׁים אֹרְגוֹת שָׁם בָּתִּים לָאֲשֵׁרָה... וַיַּשְׁבֵּת אֶת-הַסּוּסִים אֲשֶׁר נָתְנוּ מַלְכֵי יְהוּדָה לַשֶּׁמֶשׁ..."

"וְאֶת-הַבָּמוֹת אֲשֶׁר עַל-פְּנֵי יְרוּשָׁלִַם אֲשֶׁר מִימִין לְהַר-הַמַּשְׁחִית אֲשֶׁר בָּנָה שְׁלֹמֹה מֶלֶךְ-יִשְׂרָאֵל לְעַשְׁתֹּרֶת שִׁקֻּץ צִידֹנִים וְלִכְמוֹשׁ שִׁקֻּץ מוֹאָב... וַיִּשְׂרֹף אֶת-הַבָּמָה הֵדַק לְעָפָר וְשָׂרַף אֲשֵׁרָה..."

"הֵחֵל לְטַהֵר אֶת-יְהוּדָה וִירוּשָׁלִַם מִן-הַבָּמוֹת וְהָאֲשֵׁרִים וְהַפְּסִלִים וְהַמַּסֵּכוֹת. וַיְנַתְּצוּ לְפָנָיו אֵת מִזְבְּחוֹת הַבְּעָלִים וְהַחַמָּנִים אֲשֶׁר-לְמַעְלָה מֵעֲלֵיהֶם גִּדֵּעַ וְהָאֲשֵׁרִים וְהַפְּסִלִים וְהַמַּסֵּכוֹת..."


קו הפרדה

האם מישהו מעלה על דעתו שבזמן שעם ישראל עסק בעבודת אלילים ובעבודה זרה, הוא גם יחגוג את חג הפסח ויספר לילדיו על יציאת מצרים ועל קבלת התורה והמצוות בהר סיני??




שמו של הספר בפרשה עצמה

בואו נראה כיצד מופיע שמו של הספר בפרשה עצמה (רפורמת יאשיהו) בספר מלכים ב', ובספר דברי הימים ב':


קו הפרדה

מלכים ב', פרק כ"ב:

"וַיֹּאמֶר חִלְקִיָּהוּ הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל עַל-שָׁפָן הַסֹּפֵר, סֵפֶר הַתּוֹרָה מָצָאתִי בְּבֵית יְהוָה"

מלכים ב', פרק כ"ב:

"וַיְהִי כִּשְׁמֹעַ הַמֶּלֶךְ אֶת-דִּבְרֵי סֵפֶר הַתּוֹרָה, וַיִּקְרַע אֶת-בְּגָדָיו"

מלכים ב', פרק כ"ג:

"וַיִּשְׁלַח הַמֶּלֶךְ וַיַּאַסְפוּ אֵלָיו כָּל-זִקְנֵי יְהוּדָה וִירוּשָׁלִָם. וַיַּעַל הַמֶּלֶךְ בֵּית-יְהוָה וְכָל-אִישׁ יְהוּדָה וְכָל-יֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלִַם אִתּוֹ וְהַכֹּהֲנִים וְהַנְּבִיאִים וְכָל-הָעָם לְמִקָּטֹן וְעַד-גָּדוֹל, וַיִּקְרָא בְאָזְנֵיהֶם אֶת-כָּל-דִּבְרֵי סֵפֶר הַבְּרִית הַנִּמְצָא בְּבֵית יְהוָה"

מלכים ב', פרק כ"ג:

"וַיְצַו הַמֶּלֶךְ אֶת-כָּל-הָעָם לֵאמֹר, עֲשׂוּ פֶסַח לַיהוָה אֱלֹהֵיכֶם כַּכָּתוּב עַל סֵפֶר הַבְּרִית הַזֶּה"

דברי הימים ב', פרק ל"ד:

"וַיַּעַל הַמֶּלֶךְ בֵּית-יְהוָה וְכָל-אִישׁ יְהוּדָה וְיֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלִַם וְהַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם וְכָל-הָעָם מִגָּדוֹל וְעַד-קָטָן, וַיִּקְרָא בְאָזְנֵיהֶם אֶת-כָּל-דִּבְרֵי סֵפֶר הַבְּרִית הַנִּמְצָא בֵּית יְהוָה"


קו הפרדה

כלומר הספר שמצא חלקיהו הכהן מכונה בשני שמות:


ספר התורה.

ספר הברית.




אז האם מדובר על ספר דברים?

התרצנים טוענים כי המונח "ספר התורה" מתייחס רק לספר דברים ולא לתורה כולה... אך האם התירוץ הזה מחזיק מים?

לא ולא !


קו הפרדה

למשל, בספר דברים פרק ל"א כתוב:

"וַיְצַו מֹשֶׁה אֶת-הַלְוִיִּם נֹשְׂאֵי אֲרוֹן בְּרִית-יְהוָה לֵאמֹר. לָקֹחַ אֵת סֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה וְשַׂמְתֶּם אֹתוֹ מִצַּד אֲרוֹן בְּרִית-יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם וְהָיָה-שָׁם בְּךָ לְעֵד"

והרי ידוע כי הספר שהיה מונח לצד ארון הברית (לפי היהדות) הוא ספר התורה המלא, שהכיל את כל חומשי התורה!

בראשית, שמות, ויקרא, במדבר, דברים!

אז מה אתם טוענים, שרק ספר דברים היה מונח שם?

האם אינכם מכירים את התורה שלכם עצמכם?


קו הפרדה

דוגמה נוספת, מתוך ספר שמות פרק כ"ד:

"וַיִּקַּח סֵפֶר הַבְּרִית וַיִּקְרָא בְּאָזְנֵי הָעָם וַיֹּאמְרוּ כֹּל אֲשֶׁר-דִּבֶּר יְהוָה נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע"

וכיצד רש"י ידידנו מפרש את הפסוק?

ספר הברית - מבראשית ועד מתן תורה, ומצות שנצטוו במרה.

כלומר לפי רש"י המונח "ספר הברית" מתאר את התורה כולה החל מבראשית!


קו הפרדה

אז ראינו שגם המונח "ספר התורה" וגם המונח "ספר הברית" מתייחסים לתורה כולה (בראשית, שמות, ויקרא, במדבר, דברים) ולא רק לספר דברים!



בנוסף, נשאלת גם השאלה, אם הכוונה היא רק לספר דברים, אז מדוע אלהים כל יכול לא מסוגל לכתוב זאת בצורה ברורה שאינה משתמעת לשתי פנים? במיוחד כשמדובר בעניין כל כך קריטי וחשוב?

אם כוונת המשורר היא שנמצא רק ספר דברים, אז מה הבעיה לכתוב:

"וַיֹּאמֶר חִלְקִיָּהוּ הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל עַל-שָׁפָן הַסֹּפֵר, סֵפֶר דברים מָצָאתִי בְּבֵית יְהוָה"

למה לכתוב את הסיפור בצורה כל כך מבולבלת?




הא הידיעה

רק כאן מופיע הביטוי "ספר התורה" בהא הידיעה!

זה אומר שהכוונה היא לספר דברים!

ממש לא!

ממתי מילה משנה כל כך את משמעותה רק בגלל שהוספנו לה את הא הידיעה?

אנשים הם לא רובוטים, כשהם כותבים טקסט הרבה פעמים הם משתמשים במילים נרדפות, או ביטויים שונים עבור אותה משמעות.

אלוהים למשל מופיע בתנ"ך לפעמים כ"אלוהים", ולפעמים כ"יהוה", האם זה אומר שבכל פעם הכוונה למישהו אחר?


קו הפרדה

זה כמו לטעון שאם כתוב:

"דינה הניחה את ארגטל הפרחים על שולחן"

הכוונה שהיא הניחה אותו על שולחן עץ אצלה בבית.

אך אם כתוב:

"דינה הניחה את ארגטל הפרחים על ה-שולחן"

אז הכוונה שהיא הניחה את האגרטל על עץ ביער.

נו באמת, מה זה השטויות האלה ?!


קו הפרדה

מדובר בספר התורה המלא

חלק מהמפרשים הגדולים והמוכרים כמו הרד"ק (רבי דוד בן יוסף קמחי), מצודת דוד ורבי הלל אלטשולר, פירשו כי הכוונה כנראה לספר התורה המלא שנכתב בידי משה, והיה מונח לצד ארון הברית.

לטענתם, הספר הוסתר ע"י כוהני בית המקדש בתקופת מלכותו של המלך אחז הרשע, כדי למנוע ממנו לשרוף אותו כפי ששרף ספרי תורה אחרים.

כמו כן לדבריהם, ולדברי מפרשים נוספים - כאשר הספר נמצא, החלק ובו דברי התוכחה אשר כתובים בספר דברים היה פתוח (בניגוד להלכה, הקובעת כי ספר התורה צריך להיגלל לתחילתו, כלומר לתחילת ספר בראשית) וזו הסיבה שבגללה המלך יאשיהו נבהל, כי הוא ראה בכך סימן ומסר אליו ולעם ישראל שהם לא הולכים בדרך שאלוהים ציווה.

כלומר גם הם מודים כי מדובר בספר התורה המלא,

ולא רק בספר דברים!



איזה אינטרס היה למי שכתב את הדברים, לספר לנו על מאורע שלמעשה מפיל את כל תורת ישראל ואומר לנו כי שרשרת המסירה נשברה, וכי לא היה רצף של העברת הסיפור מיציאת מצרים ועד ימינו?

למה שהכותב יעשה דבר שכזה?

נתחיל בזה שהדברים רשומים שחור על גבי לבן, ומי שצריך להסביר אותם הוא מי שכתב אותם ולא אנחנו, זו לא בעיה שלנו.

אפשרויות אחת היא שזה בדיוק מה שבאמת קרה...

ייתכן שכך התחלנו לחגוג את חג הפסח, ייתכן שכך נוצר הסיפור על יציאת מצרים ועל הניסים, ולכן לא הייתה לסופר ברירה אלא לכתוב את האירועים כפי שהם באמת התרחשו. אם כולם באותה תקופה הכירו את השתלשלות העניינים וידעו שזה מה שקרה, אז הוא לא יכל לבלף אותם.

מי העז להתנגד למלך שבכוח הזרוע והחרב הכריח את כולם לקבל את הספר כאמת ולהתחיל לקיים את המצוות שכתובות בו?


התפתחות של סיפורים

לאורך ההיסטוריה בני אדם המציאות אלפי סיפורים ומעשיות על אלים ואלילים, על הדרך שבה נברא העולם, על שדים ומלאכים ועל מה לא...

מדוע קשה כל כך למאמינים לקבל שסיפור כמו סיפור יציאת מצרים יכל להתפתח באופן טבעי בדומה לאופן שבו התפתחו אלפי סיפורים אחרים? מדוע הם מתעקשים שכל הסיפורים האחרים הם דמיוניים, ורק הסיפור שלהם אמיתי?


קו הפרדה

סיפורי המיתולוגיה היוונית מתארים בפרטי פרטים כיצד נברא העולם, ואת האינטרקציה בין האלים לבני האדם.

הנוצרים חוגגים כל שנה את חג הפסחא לציון התאריך שבו ישו הנביא ובנו של אלוהים קם כביכול מהמתים וחזר לחיים. לפי הלוגיקה של המאמינים היהודים הסיפור הזה חייב להיות אמיתי כי לא ייתכן שסתם ככה פתאום הנוצרים החליטו לחגוג חג לזכר אירוע שלא התרחש...

הם מספרים גם על ניסים גדולים שישו עשה לעיני אלפי אנשים, נס ככרות הלחם והדגים, נס ההליכה על המים...

גם המוסלמים מספרים על ניסים ונפלאות שביצע כביכול הנביא מוחמד, למשל נס חציית הירח לשניים, הסוס המכונף שלו, וניסים רבים נוספים.


קו הפרדה

האם סיפור חייב להיות נכון רק משום שהוא עבר מדור לדור במשך אלפי שנים?

אם כך, אז עלינו לקבל כאמת גם את כל שאר הסיפורים שקיימים בעולם ועברו מדור לדור במשך מאות ואלפי שנים. את סיפור הבריאה של היוונים הקדמונים, את סיפורי המיתולוגיה שלהם, את סיפורי הניסים של הנוצרים ושל המוסלמים!

גם הם עברו במשך דורות רבים מאוד מאב לבן.


טלפון שבור, והקרב בג'נין

מי מאיתנו לא שיחק בילדותו את המשחק המכונה "טלפון שבור", שבו הודעה שעוברת מצד אחד משתנה מקצה לקצה עד שהיא מגיעה לצד השני...

בשנת 2002 בעת מבצע "חומת מגן" נקלעה פלוגת מילואים של צה"ל למארב שהציבו לה מחבלים במחנה הפליטים ג'נין. במקום התפתח קרב קשה שבו הומטרה על החיילים אש צולבת מכל הכיוונים, וכ 13 חיילי מילואים נהרגו.

במשך קרוב ל 24 שעות הוטל איפול תקשורתי על האירוע.

תוך זמן קצר הציף את המדינה גל שמועות. אנשים סיפרו על עשרות חיילים הרוגים, כולל אנשי שייטת 13 שהשתתפו במבצע החילוץ, אנשים טענו כי המסוק של הרמטכ"ל הופל וכי הוא וסגנו נהרגו...

ראו אילו סיפורים הזויים ומופרכים יכולים להתפתח תוך 24 שעות, עכשיו נסו רק לדמיין אילו סיפורים יכולים להתפתח במשך אלפי שנים.


תרחיש טבעי להתפתחות הסיפור

הנה תרחיש אפשרי לאופן שבו סיפור יציאת מצרים יכל להתפתח:


קבוצה קטנה של עבדים ברחה ממצרים לארץ ישראל, ונטמעה בקרב השבטים העבריים שישבו במקום.

העבדים סיפרו בהתלהבות לשבטים בארץ על מסע התלאות הקשה שהם עברו בדרך לארץ ישראל, וכמה קשה זה היה.

השבטים העבריים אהבו מאוד את הסיפור, אימצו אותו לעצמם והחלו לספר אותו בעת שישבו והתחממו סביב המדורה (אז לא היה אינטרנט ולא הייתה טלוויזיה, כך אנשים העבירו את זמנם, בשמיעת וסיפור סיפורים).

משום שכאמור אותם עבדים נטמעו בעם והפכו לחלק ממנו, כך גם הסיפור שלהם אומץ והפך אט אט לחלק מהתרבות העברית.

במהלך הדורות הסיפור הלך והתפתח, בנקודת זמן מסויימת אנשים אמרו לעצמם היי, לא הגיוני שהם הצליחו לעבור מסע קשה כל כך בעצמם, מישהו היה חייב לעזור להם, בטח אלוהים שמר עליהם ואיפשר להם לשרוד!

הוא בטח עשה להם ניסים ונפלאות, וכך הם שרדו!

הסיפור הלך והתנפח, ונוספו לו עוד ועוד פרטים.

בנקודת זמן מסויימת אנשים הגיעו למסקנה כי חוקים רבים שהם נהגו לקיים מזה דורות (למשל האיסור לרצוח, האיסור לגנוב, לנאוף ולשקר) בוודאי הגיעו משם. שהרי אם אלוהים טרח כל כך לעזור לאותם עבדים בבריחתם ממצרים, הוא בטח גם נתן להם את המצוות וזהו מקורן!

ואם הוא נתן להם את המצוות, זה בוודאי נעשה באירוע מרשים ביותר שבו הוא התגלה אליהם, אולי לצידו של הר גדול אשר נמצא בסיני, נקרא לו הר סיני! וזאת על רקע ברקים, רעמים, ואש, כי זה מאוד מרשים!

גם מספר העבדים הלך והתנפח במהלך הדורות. 5 או 20 עבדים שברחו במציאות הפכו במשך הזמן (בדיוק כמו סיפור הטלפון השבור בתקרית בג'נין) לעשרות, למאות, ואחר כך למאות אלפי עבדים שברחו...

הסיפור לא התפתח רק בצורה טורית (כלומר במעבר מדור לדור) אלא הוא התפתח והשתנה גם בצורה רוחבית כאשר בכל דור, כאשר לשבט ולכל משפחה היה נוסח שונה מעט של מה שכביכול קרה. אנשים הגזימו, ניפחו והוסיפו עוד ועוד פרטים כדי להפוך את הסיפור ליותר פיקנטי ומעניין.

כאשר אנשים עברו ממקום למקום, למשל כחלק ממסעות מסחר עם שבטים אחרים, או כדי לבקר קרובי משפחה או חברים משבטים אחרים, כל אחד סיפר את הנוסח שלו של הסיפור, והסיפורים הלכו והתערבבו יחד עד שהפכו לסיפור עשיר בפרטים. נוספו עוד ועוד מעשי ניסים ונפלאות שאותו אל עשה כביכול במהלך בריחתם של העבדים.

קו הפרדה

אז הנה יש לנו אופצייה טבעית נוספת לדרך שבה סיפור כזה יכל להתפתח. והיא אינה דורשת שום אלים, ושום ניסים או הסברים על טבעיים.


קו הפרדה

על פי המדע עם ישראל התפתח מעמים כנענים שישבו בארץ ישראל, אשר עם הזמן במהלך הדורות הם התגבשו יחד לעם שנקרא היום עם ישראל.

ייתכן כי העבדים הבודדים שברחו ממצרים לארץ ישראל כלל לא היו עבריים, אך השבטים שישבו בארץ ישראל התלהבו מהסיפור שלהם ואימצו אותו, וגם את העבדים עצמם כחלק מהם וכחלק מהתרבות העברית.

גם אם בריחת העבדים התרחשה בתקופה שבה המצרים שלטו בארץ ישראל, היה למצרים קשה מאוד לתפוס אותם בעיקר אם היה מדובר בקבוצה קטנה של כמה עבדים בודדים שנטמעו בקרב השבטים העבריים. באותה תקופה לא היו תעודות זהות ולא הייתה דרך קלה לזהות אנשים, בעיקר כאשר האוכלוסיה המקומית מגנה עליהם ומזדהה איתם ועם הסיפור שלהם.


השוואה להכחשת השואה

כפי שאתאיסטים מכחישים את סיפור יציאת מצרים ומעמד הר סיני, כך בעוד 500 או 700 שנה יוכלו לבוא אנשים שיטענו שהשואה היא המצאה דמיונית של היהודים ושהיא לא התרחשה במציאות!

הסירוב לקבל את סיפור יציאת מצרים כאמת מבוסס על ראיות, ועל סתירות רבות המפורטות בחלק זה של האתר.

בניגוד לסיפור יציאת מצרים, לשואה שפע עצום של ראיות, החל מאינספור מסמכים שנתפסו בגרמניה הנאצית ובהן פקודות חתומות לרצח יהודים, ועוד עשרות אלפי עדויות גם של הניצולים וגם של הנאצים שנתפסו.

יש לנו מחנות השמדה שנשתמרו עד היום, יש טונות של צילומים וסרטוני וידאו שמתעדים את הזוועות שהתרחשו שם... אתם באמת משווים זאת לסיפור שאין בדל של ראייה לגבי התרחשותו במציאות?


קו הפרדה

כלל חשוב במדע הוא כי טענות יוצאות מגדר הרגיל מחייבות ראיות (או הוכחות) יוצאות מגדר הרגיל.

בניגוד לסיפור יציאת מצרים אשר מתאר אירועים על טבעיים שאנחנו יודעים שאינם מתרחשים במציאות, אירועים דומים למה שקרה בשואה התרחשו אינספור פעמים במהלך ההיסטוריה האנושית גם אם לרוב לא בסדר גודל כזה.

משחר ההיסטוריה עמים ביצעו מעשי טבח בעמים ובשבטים אחרים, דברים כאלה קורים, אין כאן שום צורך באלים או בהסברים על טבעיים. השואה התרחשה בגלל רשעות ושינאה, אנחנו יודעים שדברים מסוג זה קיימים במציאות.


אתם ראיתם, אתם שמעתם!

במספר מקומות בתורה כתוב במפורש:

"אתם (עם ישראל) ראיתם במו עיניכם את הניסים שאלוהים עשה לנו ביציאת מצרים, ראיתם את המראות ושמעתם את הקולות בהר סיני, ושמעתם את קול אלוהים מדבר אליכם מתוך האש וכורת איתכם ברית!"

אם היה מדובר בסיפור דמיוני אז עם ישראל לא היה מוכן לקבל זאת!

אנשים היו אומרים מה פתאום, איזה שטויות? אנחנו בכלל לא היינו שם ולא ראינו שום ניסים ונפלאות, על מה אתה מדבר??

כלומר עצם זה שהעם היה מוכן לקבל את הסיפור, מוכיח שהוא אמיתי. שהרי אם הוא לא היה אמיתי, העם היה מסרב לקבל אותו והיה אומר שזו סתם המצאה ושהם לא באמת היו שם!

שהרי הדברים שכתובים בספר מדברים עליהם עצמם!

כתוב בתורה אתם ראיתם, אתם שמעתם!

הטיעון נובע מתוך הנחה שגוייה לחלוטין שלפיה התורה ניתנה לעם ישראל ביום אחד בהיר כמקשה אחת, כספר חתום ונעול שהטקסט בו אינו משתנה יותר.

אך למעשה כפי שחקר המקרא מראה לנו, התורה השתנתה והתגבשה בהדרגה במשך מאות רבות של שנים. טקסטים התערבבו יחד, השתנו, והיו מפוזרים כעשרות מגילות נפרדות ולא כספר אחד.

רק בשלב מאוד מאוחר כל המגילות אוחדו יחד לספר אחד שאינו משתנה יותר, ספר שלו אנו קוראים "ספר התורה".

סביר מאוד שהפסוקים הנ"ל ("אתם ראיתם, אתם שמעתם") לא הופיעו בגרסאות הראשונות של התורה, אלא הם התווספו לטקסט בדיעבד, דורות רבים לאחר שהסיפור התגלגל והשתנה מקצה לקצה.

בשלב כלשהו אחד הכותבים החליט להוסיף לטקסט, שלא רק שעם ישראל נכח במעמד הר סיני, אלא שגם נאמר לו לאחר מכן: "אתם ראיתם, אתם שמעתם, איתכם אלוהים כרת את הברית".

כל זה נכתב בדיעבד, דורות רבים מאוד לאחר "האירוע" המדובר.



בפרק זה 7 דפים
דף נוכחי: 2